עיתונאי קטן שלי

10 במאי 2009 מאת: ארז הדס-זוננשיין
כתב לענייני כלום

כתב לענייני כלום

חברים יקרים, קשה היה לי שלא לשים לב לעצבים שקיבלתם מכמות הכתבות בנוגע לטוויטר אשר התפרסמו בחודשים האחרונים. אני מבין מאוד ללבכם. בכל שבוע מתפרסמת לה כתבה נוספת על איך לגרום לכך שיעקבו אחריך יותר אנשים בטוויטר, איך לשווק את עצמך בטוויטר, איך להפוך למלך הטוויטר? ומה זה בכלל טוויטר?

אבל חברים יקרים, אתם חייבים להבין את אותם הכתבים אשר מפרסמים את דעתם אודות טוויטר. מדובר במוצר שהתעורר כעת בשוק הישראלי והם מחויבים לכתוב עליו, הם מחויבים להזכיר אותו שוב ושוב עד אשר הוא יימאס עליהם, עד אשר הם יספידו אותו ויודיעו שהוא כשל, ולו רק בגלל שנמאס להם.

אלו אותם הכתבים שמביעים את דעתם על אתרי אינטרנט ומוצרים אינטרנטים שזוכים לראות אור אחרי עמל רב. אלו אותם הכתבים אשר דורסים וחורצים דינם של מוצרים מוצלחים רק בגלל שזוהי פרנסתם, להביע את דעתם הלא מנוסת. אלו אותם הכתבים שאם היו נותנים להם לנהל מוצר הוא לא היה זוכה לראות אור יום.

אלו, אשר נדרשים להביע את דעתם עפ"י דרישתו של עורך כזה או אחר, אשר הופכים סיפור פיטורים של חבר של חבר למכת פיטורים ארצית, אלו אשר הופכים "הודעה לעיתונות" לכתבה דעתנית – אלו הם אותם אנשים אשר אתם מתעצבנים עליהם. אנשים שמעולם לא ניהלו מוצר, תכנתו או היו שותפים להשקתו, אלו הם אותם אנשים אשר אתם מתעצבנים עליהם, בעוד אתם עובדים לילות כימים בתקווה כי המוצר שלכם יהיה הטוויטר הבא (אבל עם רווחים).

חברים ועמיתים יקרים, אל תכעסו עליהם. הם נשלחים בידיים חשופות לסקר את הדבר הקודם והבא, הם רק עושים את עבודתם. תרשו לי לבקש מכם חברים ועמיתים יקרים, להמשיך ולהשקיע את זמנכם בפיתוח ועשייה ולא בעצבים על אותם הכתבים והעורכים שאולי ביום מן הימים יכתבו אין סוף על המוצר שלכם, בין אם לטובה ובין אם לאו.

מופיע בקטגוריות: כללי
תגיות:

האפשרות להגיב סגורה.

ה