איכסה. עיצוב חדש לפייסבוק.

עלו בי כמה מחשבות על העיצוב החדש של עמוד הפרופיל של פייסבוק.
והאמת שהן רלוונטיות בערך לכל עדכון עתידי שיעשה שם.

מדי פעם בפעם פייסבוק מעלים עיצוב חדש ואיתו מתחיל הטקס הקבוע של גולשים שזועקים על כך שפייסבוק הרסו הכל (גם אני חטאתי בזה).
הנפילה מתחילה, הם לא מבינים, זה נראה גרוע, זה לא נוח זה חרא זה זבל תעשששוווו לייקקק על הקבוצה שקוראת לפייסבוק להחזירררר את העיצוב הישןשןןןןןןששןןןןןןןןןן!!!!!1111

אוי, תנוחו.

מבין שלל הביקורות שהיו ויהיו, אני לא חושב שמישהו באמת מסוגל להגיד אם העיצוב החדש (או יותר נכון, שינוי המבנה) הוא נכון או לא נכון.
פייסבוק, כמו כל חברה עשירה שמכבדת את עצמה, עושה אינסוף מבדקים אינסופיים על המשתמשים שלה.
כל קליק שאתם עושים שם, נספר.
המבטים שלכם, נספרים (אם כי לא בדיוק שלכם, אלא של נבחנים במבדקי שמישות דוגמת eye-tracker).
בכל פעם שאתם נכנסים לפייסבוק, הם יודעים לאן אתם הולכים, מה ניסיתם לעשות, מה הצלחתם, מה לא הצלחתם.
לאן חשבתם שאתם רוצים להגיע ולאן הגעתם בסופו של דבר.

כל הנתונים האלו מעובדים לכדי מסקנות אי אלו ואחרות.
במקרים הברורים לנו, נוכל להגיד משהו דוגמת "אנחנו אוהבים מאוד להסתכל על תמונות וזה ממש מבאס לקפוץ מעמוד לעמוד באלבום של החברים".
על זה, הגיוני שפייסבוק יקחו את כל התמונות וישימו אותן בעמוד אחד.
היתה בעיה (הרגשנו אותה, ראינו אותה) – נמצא פיתרון.

העניין עם השינויים דוגמת העיצוב האחרון בעמוד הפרופיל, הוא שאנחנו לא יודעים מה הבעיה.
אנחנו לא יודעים, כי הבעיה היא כיוון אסטרטגי שפייסבוק מנסה לקחת.

השינוי הבא שמגיע אלינו

בעתיד הקרוב/רחוק, תוכלו לראות שינוי גם בעמוד like.
הטאבים יזוזו הצידה, תהיה מפה גדולה בראש העמוד או במילים אחרות, העמוד יהיה דומה מאוד לעמוד check-in דוגמת עמוד המיקום של נענע10 (לדוגמא).
אז תשאלו – למה לאחד ויזואלית בין מיקום גיאוגרפי לעמוד מסחרי של עסק?
ובכן, אולי כי הם מבינים שם בפייסבוק שאין טעם להפריד בין המיקום הפיזי של חנות אפל, לבין העמוד של חברת אפל. וכשמשתמש עושה צ'קאין בחנות של אפל, העמוד של אפל ידע על זה ויאגד את המידע.

המסקנה האחרונה, היא השערה לא מבוססת שלי.
וגם אם ממש אתאמץ, לא בהכרח אדע מה הסיבה האמיתית. סביר שאדע אותה בהמשך, אחרי שיהיה איחוד בעיצוב ואחרי שיעבור מספיק זמן.

ומי כן יודע? פייסבוק יודעים.
יש להם כיוון עסקי, אסטרטגי, הם לוקחים את אתמול, את היום וגם את המחר שהם רוצים להיות בו.
כל אלו נאספים ביחד לכדי מסקנה אחת ושינוי אחד.
אתם ואני לא יכולים לדעת האם השינוי הוא נכון או לא, מאחר וחסר לנו משתנה במשוואה.

נוכל להגיד שזה לא נוח (אבל נמשיך להשתמש ונתרגל), נוכל להגיד שזה נראה רע (אבל נמשיך להשתמש ונתרגל) אבל אני בספק אם נוכל להגיד אם זה נכון או לא, עוד לפני שהשינוי הוכיח/לא הוכיח את עצמו במבחן הזמן.

אני נזכר שפעם כל האפליקציות היו מסודרות בעמוד הפרופיל כאוסף של מליארד אייקונים, פייסבוק הורידו אותם וכמובן שהיו זעקות.
באותו זמן ניתחתי את הסיבה לשינוי ושיטחתי את הסיבות האסטרטגיות שהובילו לשינוי.
באותם ימים דברים היו נראים מוזר ולא נכון אחרי השינוי ואילו היום – הכל הגיוני לגמרי.

לסיכום

תסמכו על החברים הכחולים של כולנו שהם לא עושים שינויים על סמך מצב רוח.
כשיש לכם חצי מליארד משתמשים, אתם שוקלים טוב טוב טוב לפני שאתם עושים כל שינוי מאסיבי.
תנו לזה צ'אנס, אני מאמין שבעוד שנה הכל יהיה הגיוני יותר :)

הפעם הראשונה שלכם

"אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני."

את המשפט המתחכם הזה בוודאי שמעתם לא פעם ולא פעמיים בחייכם.
ותרצו או לא, הוא באמת נכון. בין אנשים, מול עסקים וכמובן גם עם מוצרים חדשים שרכשתם ועוד תרכשו בעתיד.

ממשק טוב הוא כזה שייתן לכם תחושה טובה. כזה שתוכלו להרגיש איתו בנוח.
יש לא מעט אלמנטים שמשפיעים על רגשות המשתמש במהלך העבודה ואני רוצה הפעם להתמקד באחד מהם – הרושם הראשוני.

בואו ניכנס לתוך סיטואציה מוכרת אך דמיונית מהחיים שלנו.
עבודה חדשה.

היום הראשון שלכם בעבודה חדשה יכול להוביל להתפטרות או להמשך עבודה משגשגת ופוריה.
אם ביום הראשון לא היה לכם מחשב לעבודה, והבוס לא נתן לכם משימות מוגדרות, אתם לא יודעים מתי ההפסקה ומה מותר ומה אסור – סביר שתרגישו חוסר אונים ותסכול.  יותר מכך, אם הדבר הראשון שעשיתם זה לקרוא אינסוף מדריכים "לעובד החדש" אזי אמנם תדעו הכל, אך גם תדעו יותר מדי והמועקה תשב עליכם מהר מאוד.

מצד שני, אתם יכולים להגיע בבוקר והפקידה החייכנית תגיד לכם בוקר טוב יפה, תנחה אתכם לעמדכם, שם יחכה מחשב חדש עם מייל פתוח ובו דואר מהבוס שנותן משימה ראשונה עד שהוא יגיע.
אחרי שהוא מגיע, הוא עושה לכם שיחת פתיחה קצרה, מצוות אתכם לעובד אחר שיכיר לכם את החבר'ה…אני בטוח שבסוף יום שכזה תחזרו הביתה ותכתבו סטטוס בפייסבוק שאומר "יום ראשון בעבודה, היה נהדר!".

עכשיו נחזור למוקד העסקים שלנו – המוצרים.
אתם יכולים לבנות את המוצר הכי מדהים ומשוכלל בעולם, אבל האם אי פעם הקדשתם מחשבה לאיך המוצר מקבל את פני המשתמש החדש?

סטארטאפיסט צעיר יוכל להמציא רשת חברתית מוצלחת ולדמיין איזה יופי זה כשכל החברים מדברים. אבל מה קורה בהתחלה? כשאין בכלל חברים? הרי במצב כזה המשתמש יהיה נטול משימות, ישתעמם…ויילך.
ומה קורה במשחק מורכב ומשוכלל? הרי אין מצב ששחקן יישב לקרוא מדריכים וללמוד. אתם צריכים ללמד אותו תוך כדי המשחק את תפקידיו (וזו הסיבה שאני אישית לעולם לא לוחץ על "איך משחקים" כשאני נכנס למשחק חדש. אם אני לא מבין אותו תוך כדי משחק, הוא לא שווה את הטרחה שלי).

אני מניח שזה השלב שבו אתם מהנהנים בהסכמה (יש מישהו שלא מסכים?) ועל כן אחדול מהסברים נוספים ופשוט אציג לכם דוגמאות טובות של מוצרים שפשוט עושים כיף להתחיל איתם.

ברוכים הבאים, מבית אפל

מי מכם שירכוש או רכש מחשב חדש מבית אפל ישמח לראות שאחרי שהוא מפעיל את המחשב, ממש לפני ההגדרות הראשוניות – מופיע הסרטון הבא:

ואפל כמו אפל, משקיעים בפרטים הקטנים ומברכים גם כאשר אתם נכנסים לראשונה לדפדפן שלהם (מיותר לטעמי).

(יש, כמובן, גם פארודיה בהקשר)

מגדירים את הטלפון עם android, מבית גוגל

בגוגל יודעים שמערכת ההפעלה שלהם למסכי מגע אמנם אינטואיטיבית ופשוטה יחסית, אבל למי שמגיע אליה בפעם הראשונה, מומלץ לערוך היכרות ראשונה ומלהיבה יחד עם הגדרת נתונים ראשוניים שאף אחד לא אוהב להזין.

ואם זה לא ממש הרשים אתכם, תנו הצצה במה שה-palm pre עושה למשתמש הטרי.

נרשמים ונהנים, מבית פייסבוק

בכל זמן מה, אני מוציא עצמי נרשם מסיבה זו או אחרת לפייסבוק.
אם זו פתיחה של חשבון בדיקות לאפליקציות, או שאני מצרף עוד קורבן לרשת החברתית הכחולה.

בכל פעם שאני נרשם, אני שמח לראות שהם לוקחים את תהליך ההרשמה ברצינות רבה ומשנים אותו ללא הרף על סמך הפידבק של המשתמשים וההתפתחות הטכנולוגית של האתר.

כשנרשמתי לראשונה לפייסבוק לפני כמה שנים, תהליך הזמנת החברים נחבא אל הכלים ואני מצאתי את עצמי עם חשבון ריק שאין לי מה לעשות איתו.
כשמישהו אמר לי להיכנס לפייסבוק, אמרתי שיש לי חשבון, אבל אני לא מבין את זה ואין לי כוח לשטויות האלה.
מדי פעם הייתי מקבל מייל לבקשת חברות מאיזה תמהוני שאני לא מכיר. נכנס, מוחק ויוצא.

בפייסבוק יודעים שללא חברים, אין מה לעשות באתר ועל כן, הדבר הראשון שתעשו לאחר ההרשמה הוא זימון מטורף של חברים מכל שירות שנרשמתם אליו בעבר.
מהר מאוד פייסבוק יציע לכם עוד ועוד חברים שהוא חושב שאתם מכירים (ולעזאזל, הם טובים בזה בצורה מפחידה) ככה שמיד שתיכנסו לרשת, תוכלו לראות עדכונים ותמונות.

מעבר לכך, הם דואגים שם ליידע את החברים שלכם שאתם חדשים וממליצים להם להציע לכם תמונת פרופיל ולכתוב הודעה או סטטוס על הקיר.
במקרה של פייסבוק, חווית ההתחלה היא חתיכת פרויקט משותף הן של פייסבוק והן של המשתמשים שלו.

לסיכום

הפעלה ראשונה שמבוצעת היטב, עושה כיף ותורמת רבות ליחס של המשתמש כלפי המוצר שלכם.
תקלות שקורות במהלך השימוש יתקבלו בסלחנות יחסית אם המשתמש "נדלק" על מה שהוא קיבל.
חשוב לציין שהדוגמאות שהבאתי בטור זה אינן משקפות את ההתלהבות הממשית שתקבלו באם באמת תרכשו את המוצר ותתחילו להשתמש בו וזאת מאחר ויש את חווית הרכישה (לא בהכרח פיזית/כספית) שמתלווה לכל הסיפור.

כשאתם עובדים על מוצר תקופה ארוכה, אתם עלולים לשכוח איך זה מרגיש בפעם הראשונה מאחר ושום דבר לא חדש לכם.
את הברוכים הבאים שלכם תעשו בסוף, אחרי שהכל עובד. התנתקו מעט מהמוצר וחישבו מה כדאי להדגיש ואיך לכוון את המשתמש לאן שצריך. תנו למשתמשים שלא לקחו חלק בתהליך לנסות אותו ובקשו מהם להסביר לכם מה התחושה שהם קיבלו לאחר השימוש הראשוני.

עד כאן להפעם :)

נ.ב, קבלו צ'ופר מתקתק ממני אליכם

על אף שמשהו מעט התקלקל אצלם בשנתיים האחרונות, חברת Nitrome עושה יופי של עבודה בהסברה לשחקן.

במקרה שלהם זה מורגש מאוד כיוון שכמעט כל משחק ממציא גישה חדשה ואינו עונה על הגדרות של משחקים מוכרים מה שאומר שבכל פעם שהם משיקים מוצר, המשתמש צריך ללמוד אותו.

בואו ניקח לדוגמא את המשחק המעולה Rustyard בו אתם עוזרים לרובוט קטן שמגשש את דרכו במגרש הגרוטאות.
שימו לב מה קורה לאחר לחיצה על כפתור ה-Play:

במהלך תקין של המשחק, הרובוט כל הזמן בתנועה, אך מאחר וזו ההתחלה, הם מיד מכניסים אותו לכלוב ומאפשרים לכם לקרוא פסקה קצרה שמסבירה לכם מה קורה ומה צריך לעשות.
ככל שתתקדמו, ילוו אתכם עוד ועוד פסקאות שכאלו בהתאם למצב שלכם והדמות לא תלך לאובדון רק כי אתם לא יודעים מה קורה.
אבל אל תקשיבו לי - היכנסו ושחקו בעצמכם. אתם תהנו ותילמדו בו זמנית.

מה הבעיה?

את הטור הזה רציתי לכתוב כסקירה על הדפדפן החדש שמרעיש את הרשת בימים האחרונים – Rockmelt שמו – ומנסה להפוך את הגלישה שלנו לחברתית יותר.

רותם היקרה שלחה לי הזמנה ואני מיהרתי להוריד, לנסות, לצלם ולבדוק מה נשתנה.

אבל לפני הכל…

ממשקים ומוצרים שמצליחים, הם כאלו שהצליחו לפתור לנו בעיות.

הרבה גבות הורמו כשאפל הציגה את האייפון לראשונה.
לא היה כמעט שום חידוש טכנולוגי פיזי במוצר שהציגו. מכשירי מגע עם ג'יפיאס שגולשים ברשת ומקבלים שיחות כבר היו קיימים ועם זאת, הטלפון המבריק (תרתי משמע) של סטיב ג'ובס הצליח לשנות את פני המפה הסלולארית בכך שהציג ממשק שפתר בעיות של סרבול ונגישות.
אם הממשק של האייפון לא היה פותר בעיה, האייפון היה נכשל.
זו הסיבה שכל כך קשה לחברות אחרות להשתלב בעולם הסלולארי – הן עושות מה שאפל עושה. אבל הן לא פותרות כלום כיוון שאפל כבר פתרה את זה.

בשביל להצליח, צריך למצוא בעיות חדשות.

ההתחלה

היתה בעיה.
מחשבים החזיקו מידע באופן עצמאי ועל מנת להעביר מידע ממחשב אחד לשני, היה צורך באמצעי אכסון ניידים ומסורבלים שיאפשרו להזיז את התוכן.
על כן אנשים חכמים חיברו כמה וכמה מחשבים אחד עם השני, ובאמצעות כבלים של תקשורת איפשרו להעביר מידע מבלי לזוז מהכיסא.
הבעיה נפתרה.

היתה עוד בעיה.
על מנת לגשת למידע, היה צריך להתחבר בצורה מגושמת עם מספרים ונקודות ולזכור כתובות של מחשבים.
"אם ניצור אינדקס של מילים שלחיצה עליהם תביא עוד מידע בנושא המילה, העולם יהיה פשוט ונהדר!" חשב לעצמו איש חכם בשם טים ברנרס לי. חשב ועשה.
ומשם כבר היה ניתן לכתוב כתובת באנגלית פשוטה (יחסית) בתוך תוכנה פשוטה (יחסית) ולהגיע כך ממקום למקום.
הבעיה נפתרה.

ההמשך

היתה עוד בעיה.
מה לגבי תמונות? ומהירות גלישה? וסימניות? כל המידע הזה שפה…מישהו צריך להפוך אותו לנעים יותר לשימוש.
"אם ניקח את התוכנה שיצר טים, ונוסיף לה יכולות לזהות תמונות, לסדר אותן בצורה יפה כמו בעיתון, לשמור מקומות מועדפים ולדאוג שהכל יהיה מהיר יותר, העולם הסייברי יהיה מרהיב ונוצץ!" חשבו לעצמם אנשים כמו ביל גייטס וג'ים קלארק. חשבו, ועשו ונלחמו על נתח השוק המתפתח של הגולשים.
האינטרנט התחיל לקבל צורה ולהתפתח.
הבעיה שאנשים אפילו לא ידעו שקיימת, נפתרה.

בעיה חדשה צצה.
אנשים ממש ממש אוהבים את האינטרנט הזה. הם מפתחים בו אתרים, חולקים מידע ולכל אחד מהם יש את הצרכים שלו. האינטרנט הופך להיות שולחן העבודה החדשה.
"אם ניקח את הרעיון הזה של דפדפן, ונאפשר לכל אחד לבנות תוספים יוכל איש איש לבנות לעצמו סביבת עבודה ממש כמו שעושים עם המחשב" חשבו לעצמם דייב, ג'ו ובלייק. חשבו, ובנו דפדפן מתקדם ודינאמי שזז עם רצונות הלקוח.
סביבת העבודה הפכה אישית ונוחה יותר.
הבעיה שענתה על רצונם הנסתר של האנשים, נפתרה.

הסוף?

בעיה.
האנושות גולשת ללא הרף. היא פותחת את הדפדפן עם עליית המחשב, הם מצייצים טוויטים, כותבים סטטוסים, עונים למיילים וחיים במרחב הוירטואלי. לאף אחד אין זמן וכולם רוצים הכל, והם רוצים אותו עכשיו. הדפדפנים הקיימים בשוק הופכים כבדים יותר ויותר ועודף הפיצ'רים גורמים לממשקים להיות מסורבלים ומעיקים.
אפל החדירו את זה לתודעה – הצרכן רוצה פשטות.
"אם ניקח את היופי הזה של סביבה אינטרנטית מותאמת אישית, ננקה ממנה את השטויות ונעשה אותה מהירה ופשוטה. אנשים ישמחו. מי רוצה סביבה כבדה ומגושמת כשאפשר לקבל את אותה הסביבה כשהיא לא כבדה ולא מגושמת?" חשבו לעצמם פרופסורים בגוגל. חשבו. והביאו דפדפן לבן, מהיר בצורה מבעיתה ונקי נקי נקי מבערך כל מה שחשבתם שאתם צריכים וגיליתם שאתם לא (תפריט file, למשל).
הבעיה שהתגלתה עם הפיתרון, נפתרה.

הפואנטה

בעיה?
הוירטואלי הפך אנושי. האינטרנט הפך חברתי וכולם גולשים בפייסבוק. כן…יש כאלה שגם כותבים בטוויטר, אבל הם בעיקר חוזרים אחר כך לפייסבוק לספר על זה.
"אנשים רוצים להישאר מעודכנים בפייסבוק. טאב הפייסבוק נפתח ונסגר ללא הרף וכנראה שזו בעיה רצינית וצריך למצוא לזה פיתרון. בואו ניצור דפדפן חדש שלא יאלץ את האנשים להיכנס לפייסבוק אלא ישלב להם את החברים שלהם בתוך הדפדפן עצמו!" חשבו לעצמם טים ואריק והכריזו על דפדפן חברתי בשם Rockmelt.

והם, לא פתרו שום בעיה.

הם לא פתרו אותה כי דפדפן חברתי הוא משהו שנוסה (ועדיין מנוסה) תחת השם flock. זה לא ממש מצליח לו והוא לא בדיוק נספר במפת השליטה הדפדפנית.
הם לא פתרו אותה כי אנשים לא רואים את הכניסה לפייסבוק כטרחה. זו הפסקת סיגרייה, זו התמחות לאחור, זו שיחת מסדרון על הא ודא. אנחנו נכנסים לפייסבוק כדי לקחת אוויר מהעבודה ולגלות טפטוף של דברים חדשים שקרו בדקה/שעה/יום האחרון. הכניסה לפייסבוק היא הפתעה. יש איזשהו ריגוש בשנייה לפני שהאתר נפתח. יהיו לי הודעות חדשות? מישהו עשה לי לייק? יש איזה יוטיוב מעניין שחבר העלה והולך להצחיק אותי עכשיו?
רוקמלט לוקח את הריגוש הזה בכך שהוא מנטרל את כל הפעמים שאנחנו נכנסים ומגלים שאין כלום. הם אולי לא חשבו על זה שגם כשאין שום עדכון חדש, עדיין כיף לנו לחפש אותו ולקוות לו.

הם לא פתרו אותה כי אין לי צורך בכפתור share על הדפדפן כי ממילא בכל אתר יש כבר אחד כזה ובזכות APIים פשוטים, כל הרשתות החברתיות מדברות אחת עם השנייה בצורה שקופה ככה שכאשר חבר עושה צ'קאין בפורסקוור, אני רואה את זה בטוויטר. אחרי שאני מגיב, העדכון עולה גם לפייסבוק שלי ומעדכן את החברים.

והכי חשוב – הם לא פתרו אותה כי פייסבוק (וחברותיה) עושים עבודה מדהימה עם ממשק שמאפשר לנו להישאר מעודכנים בנעשה אצל החברים שלנו. החל מההתראות, דרך אלגוריתם שמסנן תכנים לעמוד הראשי לפי כמות האינטראקציה שלנו עם אנשים וכלה בעובדה שפייסבוק נמצא בכל מקום גם מחוץ לאתר – כסרגלי כלים, תוכנות דסקטופ ואפליקציות סלולאריות.

אני לא צריך מישהו חיצוני שיעזור לי להישאר מעודכן 24 שעות במה שהחברים שלי עושים. הרשתות החברתיות כבר עושות את זה נפלא.

לסיכום

אני לא רואה איך Rockmelt הולך לשנות משהו בחיים שלנו.

אולי אני טועה, אולי הם כן פותרים בעיה שאני עדיין לא רואה, אבל התחושה שלי היא שמדובר בניסיון לפתור בעיה שאינה קיימת ומאחר ואין בעיה, אין למוצר מקום.
כוחו של הרגל הוא עצום והדפדפן הוא הרגל רציני בחיי היום יום שלנו. על מנת שנרצה לשנות אותו יש צורך משהו באמת אחר שייתן מענה לצרכים שלנו, שאינם מקבלים מענה בתצורה הנוכחית.
אם אתם רוצים לשלב את פייסבוק בדפדפן שלכם, יש אינסוף תוספים שיעשו זאת. ובבחירה בין תוסף שישתלב במשהו שאנחנו רגילים לו ובין כניסה לסביבת עבודה חדשה – המשתמש הסופי יעדיף להישאר במקום המוכר לו.

לקחת את כרום ולשים לו סרגל כלים בצד, הוא ממש לא סיבה מוצדקת להוציא מוצר שלם ולעשות עליו כל כך הרבה רעש.