איקס אפס

בכל פעם שאני מתקין תוכנה חדשה, ההתקנה מחליטה לדחוף לי לתפריט "התחל" תיקייה/קיצור דרך חדש שאין לי שום שימוש בו.
אמנם ברוב ההתקנות אפשר לבטל את זה, אבל לרוב אנחנו (אני) פשוט עושים next next next ולא שמים לב למה שקורה על המסך.
אני אישית נוהג לתייק את קיצורי הדרך שלי בתוך תיקיית "תוכנות" על שולחן העבודה ואין לי כמעט שום שימוש בתפריט התחל.

לעיתים אני נחרד להיכנס אליו ולגלות מליארד וחצי תיקיות חדשות שצברתי בלי לשים לב וצריך לקמבן את עצמי כדי למחוק את כולן בצורה יעילה.
או ללחוץ דבל קליק על אחת התיקיות כדי לפתוח אותה בחלון חדש, לעלות רמה, לסמן את כל התיקיות ואז למחוק (וגם אז לא כולן ימחקו כי משום מה הן לא מופיעות במקום אחד). או שאני לוחץ לחצן ימני על כל תיקייה ואייקון ומבקש למחוק.

היה לי מאוד יעיל ושימושי אם פשוט היו שמים לי אייקון מחיקה קטן אחד. אולי אפילו אחד כזה שבשילוב עם shift, לא ישאל אותי בכלל לאישור מחיקה.

אגב.
אם כבר אנחנו בענייני שמישות, אתם מוכרחים לנסות את התוכנה ש"במקרה" סימנתי שם.
היא לא מושלמת, אבל הרעיון שלה מעורר השתאות.

נגיעות קטנות

הנה משהו קטן שיצא לי לשים לב אליו פתאום.
אפל היא חברה בעלת כוח רב מאוד בעיצוב חומרתי ותוכנתי. אין ספק שהם יודעים להכניס שיק (אמרתי שיק?) וסטייל (אמרתי שיק וסטייל?) למוצרים שלהם ובכך ליצור משהו נחשק וטוב.
בד בבד יש להם עוצמה רבה בשמישות, היכולות שלהם לספק מוצרים אינטואיטיביים ונוחים אינה מוטלת בספק והוכיח את זה רבות המכשיר הסלולארי הנפלא שלהם שהביא יכולות גדולות עם מקסימום פשטות הפעלה.

שאלה ששאלתי את עצמי כמה פעמים בעבר היא, מה בא קודם? העיצוב או הנוחות?
קשה לשלב בין שני הדברים ולעיתים, תוכנות ומוצרים נוחים, יהיו מכוערים, או להיפך. למצוא מוצר ממש יפה וממש נוח זה בערך כמו למצוא דוגמנית שיודעת לנהל שיחות על מרכיבי האטום.

התשובה לשאלה נחתה אצלי במקרה, כשצפיתי בצילום מסך ישן (יחסית) של ה-iPod Touch.

כשה-iPod Touch יצא לפני לא זוכר כמה זמן הוא הכיל מסך שנראה כך:

שימו לב ל-Dock אשר בתחתית המסך. אייקונים שיושבים על מדף זכוכית ומקבלים שקיפות יפה. תענוג לעיניים.
אבל. החל מגרסא 1.1.3 של התוכנה, השתנה פתאום ה-Dock והפך (לטענתם של רוב משתמשי המכשיר) למכוער ואפרורי להפליא:

הפס האפור והמתכתי הזה באמצע הרכות השולטת הרים לא מעט גבות אבל ספגנו אותו. אין ברירה אחרת.
עכשיו, במבט לאחור, על האייפון, ניתן להבחין שה-Dock שם התחיל מראש בתור פס מתכתי ואפור.

אז מה ההבדל?
ובכן, הקידמה והתפתחות ה-iPod Touch גרמו לחבר'ה באפל להגיע לאותה מסקנה שהם הגיעו אליה כשהם שיחררו את ה-iPhone .
עם כל הכבוד למראה הנהדר של מדף הזכוכית, שמישות באה קודם.
תפקידו של ה-Dock הוא להניח את ארבעת היישומים החשובים לנו ביותר ואלו צריכים להיבדל בצורה משמעותית משאר היישומים.
ה-iPhone הגיע עם מבחר רב יחסית של יישומים ותוכנן כבר אז לקבל עוד שכאלה בעתיד. ה-iPod Touch לעומתו, כנראה היה אמור להישאר בצד עם היישומים הקטנים שלו ומכיוון שכך, השטח הריק שבין האייקונים העליונים לתחתונים, יספק את הבידול ההכרחי בין חשיבות היישומים.

שימו לב להבדל בין מסך מלא באייקונים, פעם עם מדף הזכוכית ופעם עם הפס המתכתי:

מכוער מכוער…אבל בהחלט עושה את העבודה.

חשד: Ynet איבדו את עצמם

דף הבית של Ynet הגיח לחיינו לפני כ-8 שנים והביא עימו סוג של מהפכה.
המעבר מעולם הדפוס לאינטרנט היה נראה מוזר בדקות הראשונות, אבל מהר מאוד התרגלנו לעובדה שאנחנו יכולים לקבל חדשות ברמה איכותית ובצורה נוחה בכל זמן שנרצה.
על העיצוב הופקד אחד מגדולי המעצבים והטיפוגרפיים בעולם, נוויל ברודי שמו, ואין ספק שהוא הוכיח שאפשר לחשוב מחוץ לקופסא ועדיין לא להתבלבל עם עיצוב מוזר ושגוי. קל מאוד לטעות כשמנסים לעשות משהו אחר ממה שהורגלנו לו.
באותם ימים (לא ממש שונה מהיום), דף הבית השולט בעולם החדשות שלנו באינטרנט היה וואלה! וממש ניתן להבחין בהבדלים בין שתי הגישות השונות.
אמנם וואלה! שורד עד היום ומקבל לא מעט חשיפה, אבל (ואני אתנשא מעט ברשותכם) אנשים הגיוניים יעדיפו את Ynet. גם בגלל התכנים, וגם בגלל הנוחות.

במהלך השנים, אנשי Ynet הצליחו להשחיט את העיצוב והדביקו אותו בוירוס האכזרי שנקרא הפרסום הישראלי ברשת.
באנרים צצו מכל עבר ונגיעות הברודי איבדו מכוחן…יש לי תחושה שהוא היה מציץ מדי פעם באתר ורועד מפחד על מה שעשו לו.

יש לי גם תחושה שהבוקר הוא פתח את עמוד הבית (נגיד וככה הוא פותח את הבקרים שלו) וחטף סחרחורת.

אני חושב שבר הניווט בראש העמוד ממש לא הגיוני שם.
נכון, בר ניווט בראש אתר הוא דבר נפוץ ומוכר, אך כשהוא מוגש בצורה כל כך עמוסה עם כפתורים גרפיים אנכיים בגוונים שונים, שורת לינקים מעל ומתחת (כשאחד מהם בצבע אדום)…זה כבר ממש מאבד מההגיון שלו.
יש סיבה שנוויל שם אותם מתחת לכותרת הראשית שאמורה להישאר בראש. היא הדבר הכי חשוב ואני לא צריך לעבור פרסומת (כנראה, יש לי חוסם, אני רואה רק שטח לבן וריק) + גוש לינקים בשביל להגיע אליה.

בר ניווט נכון, אמור להיות משהו שכשאני צריך אותו, הוא מופיע. הוא לא כופה את עצמו עלי ונמצא שם בצד למקרה וארצה להגיע לאנשהו.
אם ניקח את האנלוגיה הכי נפוצה – ממשקי משתמש ורכבים – נוכל להגיד ש-Ynet בעצם תקעו לנו את ההגה ומוט ההילוכים בדיוק על השמשה.

אבל אני לא רק אקטול, מלבד הבר, השינויים האחרים מינוריים ונכונים.
הטאבים, נגן הוידיאו החדש (שנפתח מיד במסך מלא. טעות נוספת) והרחבת התכנים לצד ימין…אני נורא בסדר עם כל אלו.

אני בטוח שכולנו נמשיך לגלוש שם. אחרי הכל, אנחנו שם בשביל התכנים בעיקר וההרגל יעשה את שלו. אבל עדיין…קצת צורם מה שקורה שם.
לא יודע, מרגיש כאילו מישהו צייר שפם למונה ליזה (נסחפתי?).