דבר אלי באייקונים

היום, מסתבר, הוא יומה של עדה לאבלייס.
האישה הזאת היא המתכנתת הראשונה בהיסטוריה והעובדה הקטנה הזאת הפכה את היום לציון תרומת הנשים להתפתחות הטכנולוגיה.

אייקונים הם הדרך האהובה עלי לביצוע תקשורת בין משתמש לממשק שעומד מולו.
כשהם מבוצעים כמו שצריך, הם קטנים, חתיכים, חוסכים במקום, מייפים את הממשק ומספרים למשתמש בדרכם שלהם מה יקרה (בערך) אם הוא ילחץ על הכפתור.
העובדה שהם יושבים להם שם בשקט ועדיין מספקים לי אינפורמציה ברורה בהחלט עושה לי נעים בגב.

הבעיה עם אייקונים היא שממש צריך כישרון בשביל ליצור אותם.
ציור הוא לא הכישרון היחידי שנדרש, אלא גם היכולת להגיע לפיתרון מינימליסטי בגבולות ה-16 על 16 פיקסלים (או יותר).
הרבה פעמים יוצא לי לראות שימוש לא נבון באייקונים, החל באייקונים מכוערים שמקשים על ההבנה של הציור, דרך אייקונים שנראים טוב אבל לא משקפים בעליל את מה שהם מייצגים ועד לשימוש מסיבי כל כך בהם עד שהמשתמש מתחיל לחשוב שהוא נחת במשחק זיכרון לילדים בני שנתיים עד ארבע.

כשמשלבים אייקונים בממשק, חשוב שהאמן יבין לאיזה צורך הוא מכין את האייקון.
חשוב שהוא יבחן את המסר אותו הוא רוצה להעביר ויוודא שאין כפילויות בסדרת האייקונים (לרוב זה מגיע בסדרות) כדי שהמשתמש יוכל לדעת בבירור על מה הוא לוחץ.
כמו כן, חשוב ורצוי עד מאוד שאחרי שנוצרו האייקונים, יעביר האמן המוכשר את הסדרה לאנשים "רגילים" וישאל אותם אם הם מבינים מה הוא צייר ומה משקף להם כל אייקון.

אייקון לא טוב יכול להיות אסון כאילו וכתבתם על כפתור "יציאה" את המילה "שמור", זאת מאחר ולא מעט משתמשים מתפעלים את הממשק מבלי לקרוא את בקשותיו אלא מסתמכים בהינף עין על הסימון הויזואלי בלבד.
אם אין לכם יכולת גרפית גבוהה והבנה בסיסית של הנושא, עדיף שתנטשו את רעיון האייקונים ותסבירו את כוונת הממשק בדרכים אחרות.
פיתרון קצת יותר מלוכלך, אבל עושה את העבודה ומונע טעויות ותסכול.

סוזן קייר נולדה בשנת 1954 והיא אמנית ומעצבת גרפית.
לא אכביר עליה במילים – אני חושב שהצצה מדוקדקת בתיק העבודות שלה תסביר לכם בדיוק את תרומתה לטכנולוגיה וההיסטוריה הממוחשבת שלנו.

ומה דעתך בנושא?

ישנן 5 תגובות, הצטרף לדיון

  1. מאת ברק:

    תודה על ההיכרות עם סוזן קייר ועדה לאבלייס.
    סקירה חשובה של נושא האייקונים. עוד דבר שחשוב להזכיר בהקשר של סדרות אייקונים, הוא שהם צריכים לדבר באותה שפה גרפית אחד של השני, ולהתחבר לשפה הגרפית של המוצר. כלומר, לא מספיק שהם יהיו מובנים ואסטתיים, הם צריכים להיראות כאילו באו מאותו יוצר. הם צריכים "לשבת" טוב אחד לצד השני, ובתוך המוצר.

  2. מאת אמיתי טויטו:

    אתה צודק בהחלט ברק.

    סדרת האייקונים בסופו של דבר מהווה חלק לא קטן מהאופי של המוצר וכשהם לא מדברים טוב אחד עם השני (ועם הממשק עצמו), זה יוצר בלאגן שלם.

  3. מאת אבירן:

    אייקונים הם בהחלט כלי חשוב כדי לכוון לשימוש מהיר, המשתמש "מצלם" את המסך ומזהה במהירות את הצורות והאיורים, ומאפשר גישה מהירה ל"תכלס". בנוסף, האייקונים מהווים חלק משמעותי בשימוש בשפה קיימת של מותג (או ניסוח שפה חדשה).

    לגבי האפשר להמנע מבלבול של המשתמש בעזרת ניסוח מדוייק יותר של האפיון הגרפי של סטים של אייקונים.
    המסרים יכולים להגיע באמצעים נוספים, חוץ מהאיור הגרפי עצמו.
    לדוגמה, אייקונים של "כלים" יקבלו אאוטליין שחור עם מילוי אפור עדין, אייקונים של "התקדמות" כמו "אישור", "המשך" וכו יקבלו צבעוניות ירוקה, כפתורים של "חזור" "ביטול" ו"יציאה" יהיו עם צבעוניות אדומה / מילוי נגטיבי של החללים וכו…
    עוד סטים לדוגמה שהייתי צריך לאפיין מבחינה חזותית כדי להזהיר את המשתמש:
    אייקונים שפותחים דפדפן (אם זה אפליקציה) או מעבירים אותך לדף אחר,
    אייקונים שדורשים ממך "לשלם" באתרים שיש להם כניסה חינם וכניסה בתשלום,
    וכמובן אייקונים שהם יותר מכוונים ולא כפתורים (באפליקציות שמחייבות שהאייקונים יעמדו בשורה, ללא איפיון שונה של הDASHBOARD )

  4. מאת אמיתי טויטו:

    העלת בהחלט נקודה חשובה. ה"משפחה" של האייקונים צריכה להיות גם אחידה והסגנון שלה באתר צריך לסמל את המשפחה עצמה ולשדר מסר בהתאם.

  5. מאת תומר:

    יש כל כך הרבה אייקונים ונראה לי ששפת האייקונים מוסכמת כבר אצל כולם. גם דברים כמו (: :\ :S
    אפשר לדעת איך עשית את הקישור למטה לשיתוף בפייסבוק?

תגובות ללא פייסבוק