סכו"ם תקופה

הרעיון לפוסט הבא עלה לי עוד כשפתחתי את המקום הזה. רעיון שלא ידעתי ממש איך לתקוף אבל הנה…עם קצת מחקר, בסופו של דבר זה הצליח.

אם אני אלחש לכם באוזן את המילה שמישות וממשק משתמש, סביר שתחשבו מיד על מכשיר הסלולארי שלכם, על אדמין משתמש באתר שאתם רשומים אליו או סתם איזו מערכת הפעלה שיצא לכם להשתמש בה.
נסו לצאת שנייה מהקונספט הזה שנקרא מחשב אישי והסתכלו סביבכם. כמה ממשקים אתם מזהים שם?

אני אקשה עליכם עוד טיפה. נסו לצאת אפילו יותר רחוק ותורידו את כל הממשקים שמקשרים בין האדם למכונה.
עכשיו, כמה ממשקים אתם רואים?

אוקי, אז הפעם אני הולך לדבר על ממשק המשתמש הנפוץ ביותר בעולם, זה ששימש אתכם בארוחת הצהריים האחרונה שלכם.
הסכו"ם.

כן.

לפני שישבתי וחקרתי את העניין, הייתי בטוח שמדובר בסט של כלים מאוד פשוטים ש-מה כבר אפשר לכתוב עליהם?
אבל מסתבר שמדובר במערכת עם היסטוריה די נחמדה שלמדה להתממשק עם עצמה ועם המשתמשים שלה לאחר עשרות שנים של מחקר ופיתוח.
להזכירכם, הנושא הזה כל כך עתיק, שההתפתחות שלו היא לא דבר של מה בכך. יש לנו כאן התפתחות ויראלית שבניגוד לדור האינטרנט, עברו עשרות שנים ואלפי קילומטרים כדי שרעיון אחד יגיע לקצה השני של העולם.
תרבויות, אנשים, ניסוי וטעייה או בקיצור – כל מה שעובר על מערכות דיגיטליות היום….אבל בצורה של פעם.

הכף

בחרתי להתחיל עם המוצר האינטואיטיבי והוותיק ביותר (ועם ההיסטוריה המשעממת ביותר).
הכף אותה אנו מכירים התחילה אי שם בתקופה הפרה היסטורית. האדם הקדמון, כך מסתבר, החליט שלא נאה לו לערום אוכל בידיים ועל כן מצא לו קונכייה נחמדה, או חתיכת עץ מעוקלת שתוכל לעזור לו לאכול ולשתות בצורה קצת יותר נעימה מרכינה אל פני הנהר ונסיון עילג לשתות מים.
עם השנים, במאה הראשונה לספירה, הגיעו (איך לא) הרומאים ועיצבו את המוצר המדהים הזה בשתי צורות – כף גדולה בצורה אליפטית עם ידית מעוצבת ומרשימה. וכף קטנה יותר בצורה עגולה עם ידית מעוצבת ומרשימה גם היא הידועה אצלנו בשם – כפית.

הסכין

כמו שבוודאי ברור לכם, הסכין נוצרה על מנת להרוג. יש שיקראו לזה הגנה עצמית אבל לכו תסמכו על מילה של אדם קדמון.
לקח לו קצת זמן עד שהגיע אל נימוסי השולחן ומכיוון שהתרבות האירופאית עוד לא גרמה למארחים להגיש אוכל יחד עם הסכו"ם, אנשים פשוט היו הולכים עם הסכין (שנועד, כאמור, להגנה) בתוך נרתיק מגניב בצד החגורה וכשהיו מתיישבים ליד השולחן, היו שולפים אותו וחותכים את הבשר העסיסי.

החזיקו את המחשבה על הסכין, עוד נשוב אליו בהמשך, שעל כן הוא עומד להתממשק עם המזלג.

המזלג

נניח שיש לנו חתיכת בשר עם קצת אורז בצד. הכף תערום לנו את האורז והסכין תחתוך את הבשר.
אבל ניסיתם פעם לחתוך בשר בלי מזלג? זה נורא מלכלך את הידיים…
בתקופה כלשהי, החבר'ה הרעבים היו נעזרים, בשביל לייצב את חתיכת הבשר, בסכין נוספת. הם היו נועצים סכין אחת בבשר, חותכים עם הסכין השנייה ואז משתמשים בסכין הראשונה כדי לקרב את החתיכה לפה.
אם כך, מסתבר, שהמזלג הראשון היה בעצם סכין. מזלג עם שן אחת בלבד.
עקב כך, התחילו להופיע המזלגות שלא יכלו לחתוך אמנם, אבל באמצעות שתי שיניים חדות, הם היו תופסים את חתיכות הבשר כמו שצריך ומאפשרים לבצע חיתוך נוח יותר.

————————————–

ובכן, כמו שנאמר כבר, הסכינים ששימשו את היקום שלנו, נועדו להרג ועל כן גם נראו כך. חותכים ודוקרים.
אמה-מה, על מנת להוריד את מפלס האלימות בצרפת, החליט לו המלך לואי ה-14 שהוא לא מעוניין יותר בסכינים חדים בממלכה המבושמת שלו והוציא אותם מחוץ לחוק.
לא את הסכינים. רק את הקצוות החדים שלהם.

מאותה החלטה, צמח לו דור חדש של סכינים בעלי קצה קהה ומעוגל.
כעת, בזמן ארוחה טעימה, מה שהמשתמשים שלנו עשו, היה:
1. לנעוץ מזלג בבשר.
2. לחתוך עם הסכין.
3. לסובב מעט את הסכין כך שיהווה מחסום מתחת לרווח בין שתי השיניים של המזלג (כדי שחתיכות קטנות לא יפלו בחריץ שלו).
4. לקחת את הסכין והמזלג עם האוכל ולדחוף אותו לפה.

מטורף.
למעשה, בשלב מסויים, סכינים התחילו לקבל ידיות כמו של אקדחים, על מנת להפוך את כל סיבוב פרק היד לפחות מאומץ ולאחיזה להיות הרבה יותר נוחה.

מבחן השמישות הנ"ל, גרם למזלגות שלנו לקבל צורה קצת יותר הגיונית ומוכרת – הם קיבלו עוד כמה שיניים וכעת היה ניתן לגרוף בעזרתם, ורק בעזרתם, את האוכל שנחתך (מה שעזר לסכינים לחזור לצורתם השפיצית והמקורית).
והיי, אפילו לא צריך פה כף!

אז בפעם הבאה שתשבו מול השולחן, תחשבו טוב טוב על הממשק שנמצא אצלכם בשימוש כמעט מאז ומעולם ותזכרו שלא מעט בלאגן עבר עד שהוא הגיע לכדי שלמות שכזאת שתגרום לו להיות כמעט שקוף למשתמש.

אה, ועוד משהו קטן לסיום…סיפור משעשע בהקשר.
בעוד העולם עבר לו לסכינים בעלי קצה מעוגל ורחב ומזלגות מרובי שיניים בתחילת המאה השמונה עשרה, האמריקאים עדיין נותרו קצת מאחור.
המצב באמריקה היה שהייבוא הביא עימו המון המון סכינים אבל מעט מאוד מזלגות.
המצב שנוצר אם כך, היה שאמריקאי חביב שרצה לסעוד את נפשו, נאלץ להחזיק את הבשר שלו עם הכף. לחתוך עם הסכין הקהה, ואז לסובב את הכף ולערום את החתיכה החדשה לתוכה.
ואם נראה לכם שזה סתם אילוץ תתפלאו לשמוע שצורת האכילה הזאת נשארה באמריקה גם הרבה אחרי שהמזלגות התחילו לצוץ בכל בית.

כוחו של הרגל, מסתבר, חזק יותר מכל היגיון :)

ומה דעתך בנושא?

ישנן 19 תגובות, הצטרף לדיון

  1. מאת אמיר ד.:

    סחטיין ומעניין. הופתעתי קצת שלא נגעת (אפילו באיזכור בסוף) בהיבט התרבותי ומדוע במזרח אנשים בחרו (או נאלצו?) להשתמש במקלות במקום בסכין ומזלג. אולי רעיון לפוסט המשך :-)

  2. מאת אמיתי טויטו:

    האמת שהפתעתי את עצמי עכשיו כשאתה מזכיר את זה.
    אני אנסה באמת למצוא את הסיבה ובהנחה והיא מספיק מעניין להוסיף פוסט המשך.
    רציתי לכתוב גם על העתיד אבל הפוסט פשוט התארך מעבר לצפוי.

    תודה!

  3. מאת ש:

    לדעתי המקלות היפניים מקבילים לממשקים של אפל.
    לוקחים את עיקרון ה KISS לאקסטרים.

  4. מאת אמיתי טויטו:

    Hello, I'm a spoon.
    And I'm a chopstick.

  5. מאת רזניק:

    מברוק על הפוסט.
    אחד הממשקים שאפילו טכנופובים לא יכולים להסתדר בלעדיו.

  6. [...] 2008-12-09 17:58:38 · Reply · View yuvals: ????? ???? ????? ?????? ?? ???"? http://www.seo-site.co.il/amitay/?p=32 2008-12-09 17:57:33 · Reply · View SearchTrends: Table notes from search insider [...]

  7. מאת אמיתי טויטו:

    רזניק, ושים לב שהסכו"ם גם עומד בעומס השימוש שלך. זה מראה כמה חזק הוא.

    תודה :)

    ויובלס, תודה על הציוץ (http://twitter.com/yuvals)

  8. מאת עמוס:

    There is no spoon.
    מחקר מעניין. אתה בקטע של התפלסופות, וזה טוב. אם זה אכן ככה, אז הסכו"ם הוא לא הממשק – הוא רק חלק קטן מהממשק. הממשק הוא האדם – הידיים והפה שלו, הצלחת, מה שבתוך הצלחת יהיה למעשה התוכן שהממשק מכיל(או לא מכיל) ורק אז הסכו"ם. הסכום הוא בערך כמו עכבר.
    מה עם המכון הטכנולוגי? אני מחכה לך! אתה מגיע?

  9. מאת אמיתי טויטו:

    אפשר בהחלט להסתכל על הסכו"ם כאמצעי ניווט שכזה. אבל עדיין, גם ניווט הוא פאנל ממשקי.
    לא אמרתי שהסכו"ם הוא המערכת (:

    המכון הטכנולוגי?
    אחרי שנים שאמרתי, השנה אני באמת הולך להירשם למוסד כזה או אחר בתקווה שאחד מהם יואיל בטובו לקבל אותי.

  10. מאת נמי:

    ואפשר להוסיף עוד אנקדוטה על השילובים. הספורק http://images.google.com/images?q=spork למשל, או המזלג שידיתו נגמרת בכף [מזלכף? כפלג?].

  11. מאת אמיתי טויטו:

    אכן. יצא לי להיתקל בדבר ההזוי הזה.
    הבנתי שהוא מיושם בעיקר בסטים צבאיים…….או בסלטי פסטה גדולים (:

    לעומת זאת, מזלכף? לא ראיתי מעולם, ואני תוהה איך יש לזה שימוש איפשהו.
    יש תמונה?

  12. מאת המנטפק:

    נחמד!
    קהה, לא כהה.

  13. מאת אמיתי טויטו:

    תודה!
    תוקן (:

  14. מאת בים:

    הבאת אותה 'על הסכין'!
    אדום אדום ועם גרעינים.
    מענין ומחדש

  15. מאת אמיתי טויטו:

    תודה בים!

  16. מאת נעם:

    אהבתי! D:

  17. מאת אמיתי טויטו:

    תודה! D:

  18. מאת מוטי:

    שאלתי היא

    מה הוא תהליך הציפוי בכסף של סכו"ם רגיל

    תודה מראש

  19. מאת אמיתי טויטו:

    הממ…

תגובות ללא פייסבוק