מה הבעיה?

את הטור הזה רציתי לכתוב כסקירה על הדפדפן החדש שמרעיש את הרשת בימים האחרונים – Rockmelt שמו – ומנסה להפוך את הגלישה שלנו לחברתית יותר.

רותם היקרה שלחה לי הזמנה ואני מיהרתי להוריד, לנסות, לצלם ולבדוק מה נשתנה.

אבל לפני הכל…

ממשקים ומוצרים שמצליחים, הם כאלו שהצליחו לפתור לנו בעיות.

הרבה גבות הורמו כשאפל הציגה את האייפון לראשונה.
לא היה כמעט שום חידוש טכנולוגי פיזי במוצר שהציגו. מכשירי מגע עם ג'יפיאס שגולשים ברשת ומקבלים שיחות כבר היו קיימים ועם זאת, הטלפון המבריק (תרתי משמע) של סטיב ג'ובס הצליח לשנות את פני המפה הסלולארית בכך שהציג ממשק שפתר בעיות של סרבול ונגישות.
אם הממשק של האייפון לא היה פותר בעיה, האייפון היה נכשל.
זו הסיבה שכל כך קשה לחברות אחרות להשתלב בעולם הסלולארי – הן עושות מה שאפל עושה. אבל הן לא פותרות כלום כיוון שאפל כבר פתרה את זה.

בשביל להצליח, צריך למצוא בעיות חדשות.

ההתחלה

היתה בעיה.
מחשבים החזיקו מידע באופן עצמאי ועל מנת להעביר מידע ממחשב אחד לשני, היה צורך באמצעי אכסון ניידים ומסורבלים שיאפשרו להזיז את התוכן.
על כן אנשים חכמים חיברו כמה וכמה מחשבים אחד עם השני, ובאמצעות כבלים של תקשורת איפשרו להעביר מידע מבלי לזוז מהכיסא.
הבעיה נפתרה.

היתה עוד בעיה.
על מנת לגשת למידע, היה צריך להתחבר בצורה מגושמת עם מספרים ונקודות ולזכור כתובות של מחשבים.
"אם ניצור אינדקס של מילים שלחיצה עליהם תביא עוד מידע בנושא המילה, העולם יהיה פשוט ונהדר!" חשב לעצמו איש חכם בשם טים ברנרס לי. חשב ועשה.
ומשם כבר היה ניתן לכתוב כתובת באנגלית פשוטה (יחסית) בתוך תוכנה פשוטה (יחסית) ולהגיע כך ממקום למקום.
הבעיה נפתרה.

ההמשך

היתה עוד בעיה.
מה לגבי תמונות? ומהירות גלישה? וסימניות? כל המידע הזה שפה…מישהו צריך להפוך אותו לנעים יותר לשימוש.
"אם ניקח את התוכנה שיצר טים, ונוסיף לה יכולות לזהות תמונות, לסדר אותן בצורה יפה כמו בעיתון, לשמור מקומות מועדפים ולדאוג שהכל יהיה מהיר יותר, העולם הסייברי יהיה מרהיב ונוצץ!" חשבו לעצמם אנשים כמו ביל גייטס וג'ים קלארק. חשבו, ועשו ונלחמו על נתח השוק המתפתח של הגולשים.
האינטרנט התחיל לקבל צורה ולהתפתח.
הבעיה שאנשים אפילו לא ידעו שקיימת, נפתרה.

בעיה חדשה צצה.
אנשים ממש ממש אוהבים את האינטרנט הזה. הם מפתחים בו אתרים, חולקים מידע ולכל אחד מהם יש את הצרכים שלו. האינטרנט הופך להיות שולחן העבודה החדשה.
"אם ניקח את הרעיון הזה של דפדפן, ונאפשר לכל אחד לבנות תוספים יוכל איש איש לבנות לעצמו סביבת עבודה ממש כמו שעושים עם המחשב" חשבו לעצמם דייב, ג'ו ובלייק. חשבו, ובנו דפדפן מתקדם ודינאמי שזז עם רצונות הלקוח.
סביבת העבודה הפכה אישית ונוחה יותר.
הבעיה שענתה על רצונם הנסתר של האנשים, נפתרה.

הסוף?

בעיה.
האנושות גולשת ללא הרף. היא פותחת את הדפדפן עם עליית המחשב, הם מצייצים טוויטים, כותבים סטטוסים, עונים למיילים וחיים במרחב הוירטואלי. לאף אחד אין זמן וכולם רוצים הכל, והם רוצים אותו עכשיו. הדפדפנים הקיימים בשוק הופכים כבדים יותר ויותר ועודף הפיצ'רים גורמים לממשקים להיות מסורבלים ומעיקים.
אפל החדירו את זה לתודעה – הצרכן רוצה פשטות.
"אם ניקח את היופי הזה של סביבה אינטרנטית מותאמת אישית, ננקה ממנה את השטויות ונעשה אותה מהירה ופשוטה. אנשים ישמחו. מי רוצה סביבה כבדה ומגושמת כשאפשר לקבל את אותה הסביבה כשהיא לא כבדה ולא מגושמת?" חשבו לעצמם פרופסורים בגוגל. חשבו. והביאו דפדפן לבן, מהיר בצורה מבעיתה ונקי נקי נקי מבערך כל מה שחשבתם שאתם צריכים וגיליתם שאתם לא (תפריט file, למשל).
הבעיה שהתגלתה עם הפיתרון, נפתרה.

הפואנטה

בעיה?
הוירטואלי הפך אנושי. האינטרנט הפך חברתי וכולם גולשים בפייסבוק. כן…יש כאלה שגם כותבים בטוויטר, אבל הם בעיקר חוזרים אחר כך לפייסבוק לספר על זה.
"אנשים רוצים להישאר מעודכנים בפייסבוק. טאב הפייסבוק נפתח ונסגר ללא הרף וכנראה שזו בעיה רצינית וצריך למצוא לזה פיתרון. בואו ניצור דפדפן חדש שלא יאלץ את האנשים להיכנס לפייסבוק אלא ישלב להם את החברים שלהם בתוך הדפדפן עצמו!" חשבו לעצמם טים ואריק והכריזו על דפדפן חברתי בשם Rockmelt.

והם, לא פתרו שום בעיה.

הם לא פתרו אותה כי דפדפן חברתי הוא משהו שנוסה (ועדיין מנוסה) תחת השם flock. זה לא ממש מצליח לו והוא לא בדיוק נספר במפת השליטה הדפדפנית.
הם לא פתרו אותה כי אנשים לא רואים את הכניסה לפייסבוק כטרחה. זו הפסקת סיגרייה, זו התמחות לאחור, זו שיחת מסדרון על הא ודא. אנחנו נכנסים לפייסבוק כדי לקחת אוויר מהעבודה ולגלות טפטוף של דברים חדשים שקרו בדקה/שעה/יום האחרון. הכניסה לפייסבוק היא הפתעה. יש איזשהו ריגוש בשנייה לפני שהאתר נפתח. יהיו לי הודעות חדשות? מישהו עשה לי לייק? יש איזה יוטיוב מעניין שחבר העלה והולך להצחיק אותי עכשיו?
רוקמלט לוקח את הריגוש הזה בכך שהוא מנטרל את כל הפעמים שאנחנו נכנסים ומגלים שאין כלום. הם אולי לא חשבו על זה שגם כשאין שום עדכון חדש, עדיין כיף לנו לחפש אותו ולקוות לו.

הם לא פתרו אותה כי אין לי צורך בכפתור share על הדפדפן כי ממילא בכל אתר יש כבר אחד כזה ובזכות APIים פשוטים, כל הרשתות החברתיות מדברות אחת עם השנייה בצורה שקופה ככה שכאשר חבר עושה צ'קאין בפורסקוור, אני רואה את זה בטוויטר. אחרי שאני מגיב, העדכון עולה גם לפייסבוק שלי ומעדכן את החברים.

והכי חשוב – הם לא פתרו אותה כי פייסבוק (וחברותיה) עושים עבודה מדהימה עם ממשק שמאפשר לנו להישאר מעודכנים בנעשה אצל החברים שלנו. החל מההתראות, דרך אלגוריתם שמסנן תכנים לעמוד הראשי לפי כמות האינטראקציה שלנו עם אנשים וכלה בעובדה שפייסבוק נמצא בכל מקום גם מחוץ לאתר – כסרגלי כלים, תוכנות דסקטופ ואפליקציות סלולאריות.

אני לא צריך מישהו חיצוני שיעזור לי להישאר מעודכן 24 שעות במה שהחברים שלי עושים. הרשתות החברתיות כבר עושות את זה נפלא.

לסיכום

אני לא רואה איך Rockmelt הולך לשנות משהו בחיים שלנו.

אולי אני טועה, אולי הם כן פותרים בעיה שאני עדיין לא רואה, אבל התחושה שלי היא שמדובר בניסיון לפתור בעיה שאינה קיימת ומאחר ואין בעיה, אין למוצר מקום.
כוחו של הרגל הוא עצום והדפדפן הוא הרגל רציני בחיי היום יום שלנו. על מנת שנרצה לשנות אותו יש צורך משהו באמת אחר שייתן מענה לצרכים שלנו, שאינם מקבלים מענה בתצורה הנוכחית.
אם אתם רוצים לשלב את פייסבוק בדפדפן שלכם, יש אינסוף תוספים שיעשו זאת. ובבחירה בין תוסף שישתלב במשהו שאנחנו רגילים לו ובין כניסה לסביבת עבודה חדשה – המשתמש הסופי יעדיף להישאר במקום המוכר לו.

לקחת את כרום ולשים לו סרגל כלים בצד, הוא ממש לא סיבה מוצדקת להוציא מוצר שלם ולעשות עליו כל כך הרבה רעש.

ומה דעתך בנושא?

תגובות ללא פייסבוק