שמיש אין כסף

אם אני לא טועה, זה היה יום רביעי ומולנו עמד לו ליאור יאיר המלך והסביר על נפלאות ה-eyeTracking.
איל שחר שישב לצידי תהה למה הדמויות המצויירות נטולות העיניים שעל המרקע אמורות להיות קשורות למוצר המתקדם ובצד השני אורית אורן מתקתקת ללא הרף מיילים על קמפיין של זה וזה.
ולמרות כל הפרעות הקשב שלנו, ידענו שמדובר במוצר ברמה גבוהה שאם היינו עם קצת פחות מצפון, היינו כבר שולפים אותו מתחת לחולצה ולוקחים הביתה.

אבל לא.
כי באמת שאין לנו כסף לזה.
לצערי הרב, עדיין אין מעבדות שמישות במחירים הגיוניים בארץ (שאני יודע עליהן) ובעולם משתמשות בשיטות האלו בעיקר החברות הגדולות שיש להן לא מעט דולרים לשפוך על מבחנים שבאמת תורמים למוצר הסופי.

הבעיה מאוד גדולה.
אנחנו מייצרים מוצר, משחררים לאויר אך אבוי, אין לנו באמת מושג איך הלקוח הסופי מתנהג מולו.
בטור זה, אני אנסה לתת מספר רעיונות לגבי איך אפשר בכל זאת, בלי השקעה מטורפת של כסף, לקבל קצת מנתח הבשר ההוא, אשר שמור לחברות העל.
לא בכולן אני אישית משתמש, לא כולן מתאימות להכל ואין לי ספק שאת חלקן אם לא את רובן, חלקכם בוודאי מכירים.
אז נתחיל. מהקל אל הכבד.

הניחו לזה. וחיזרו עם ראש מטומטם.
אחרי שסגרתם את הפוטושופ או הפאוורפוינט (אל תרימו גבה, זה כלי מדהים) או לא יודע מה שאתם משתמשים בו כדי לתכנן ממשק, סיגרו את המסמך, המשיכו בחיים שלכם וחיזרו לאחר זמן מה לבדוק את מה שעשיתם.
התנהגו כמו אחרון המשתמשים, כמו עם הארץ וצרו הדמיה לעצמכם בקול רם:
"אני מגיע, אני לוחץ פה, אני לוחץ שם, אני מכניס פה נתון, אני מאשר, אני שולח"
מבטיח לכם – בין פעולה לפעולה פתאום יצוצו לכם שאלות שלא עלו בזמן התכנון דוגמת "רגע, אבל איך אני חוזר?" או "ומה קורה אם אני רוצה לעשות X?".
אלו שאלות שכדאי מאוד ולא יעלו אחרי שהממשק נבנה כבר וכדאי שתתנו מענה מראש תוך כדי השרטוטים.

שאל בני, ונען.
השיטה הזאת, פשוטה מאין כמוה.
בניתם ממשק? תנו אותו לאמא, לסבא, לכלב או לשכן ששונא אתכם במיוחד כדי שיחוו אותו.
בנו שאלון מודפס מראש, הניחו אותו לידם עם עיפרון, תנו להם משימה מוגדרת מראש ובקשו מהם לענות על השאלון.
על מנת שלא ליצור לחץ מיותר, השתדלו שלא לעמוד לצד הנבדק. ואם ממש חשוב לכם, העמידו מצלמה נסתרת מאחור, או השתמשו בתוכנה להקלטת מסך.
ככל שתארגנו יותר נבדקים, כך תגלו יותר בעיות ויפתחו לכם העיניים לכיוונים חדשים.
מעבר למעגל הפיזי, אתם יכולים גם לבנות שאלון און-ליין בגוגל דוקס ולפרסם ברשתות החבריות.
אז אל תתביישו, תשאלו.

לאן אתה רץ?
המלצתי על זה בעבר, ואז חשבתי על זה שוב לאחר מכן ולא ממש מצאתי שימוש הגיוני.
אבל, אם הדמיון שלכם ממש מקורי, אולי תוכלו לחשוב על דרך יצירתית להפיק מרגליות מהכלי הקטן הזה שיוצר לכם סוג של מפת חום לסמן של העכבר.
אשמח לשמוע אם זה הועיל לכם.

המשתמשים ילחצו ואתם תקשיבו.
במקרה של בניית אתר, אחד הכלים היפים שהכרתי הוא event Tracking של גוגל אנאליטיקס.
תמצאו את הסוד תחת תפריט content.
אם לא הטמעתם את הנושא באתר שלכם, קיראו פה כיצד להטמיע את המאזין. מאוד פשוט.
אחרי שאתם מטמיעים את המאזינים באתר, תוכלו לראות דרך האנאנליטיקס שלכם איפה משתמשים, כמה ולמה ולקבל מפה יחסית מדוייקת שתסביר לכם מה קורה באתר.
עם הנתונים האלו תוכלו להבין מה לא עובד, מה כן עובד, מה אפשר להוריד ומה צריך לחזק.
תוך כדי תנועה, בטח תרצו לשנות את המאזינים שיתאימו יותר לתוכניות שלכם. דגימות שחשבתם שיועילו בהתחלה, יתגלו כלא רלוונטים בהמשך וזה הכי בסדר.
נסו, ותהנו.

זרזו את הבדיקה
את ההסבר על flash catalyst תוכלו לקרוא כשסיקרתי בזמנו את גרסת האלפא.
ממש לאחרונה יצאה גרסא 1.0 המלאה כחלק מחבילת CS5 אדובי וסביר שהיא הרבה יותר נוחה לשימוש.
תוכלו להוריד טרייל ולהתנסות בעצמכם, או להשקיע קצת כסף (על חשבון העבודה, כמובן) ולייצר ממשקים חיים לבדיקה.

הכלים הכבדים
מעבר לכל מה שאמרתי, אם אתם באמת מוכנים להשקיע כסף במחקר אמיתי, תוכלו לדבר עם החבר'ה של נטקראפט. הם יותר מישמחו לעזור לכם באמצעות עוקבי העיניים שלהם.
זה לא זול, ממש לא, אבל אם יש לכם את האמצעים (ובעיקר, כוח לשכנע את הבוס שזה באמת חשוב), זה שווה את זה.
ולא – אני לא עובד איתם, פשוט באמת התרשמתי מהכלי המשוכלל שהם הציגו.

אז זהו.
מה שיכולתי להציע לכם, הצעתי.
אם יש לכם רעיונות נוספים להפקת המירב במינימום הוצאות, אני אשמח לשמוע ובטוח שגם שאר הקוראים הנאמנים ירצו לדעת.
סה"כ, זה לטובת כולנו.

עלו והשמישו :)

ומה דעתך בנושא?

ישנה תגובה אחת

  1. מאת ליאור:

    אמיתי!
    קודם כל תודה רבה על תואר המלכות שהצמדת לי.

    הצגת כמה שיטות נכונות מאוד וחשובות ואני רוצה לחזק את מה שאמרת.
    בדיקות הקeyetracking הם חלק מכמה כלי בדיקה שיש לנו בתור אנשי מקצוע ולא תמיד יהיה נכון להשתמש דווקא בהן. אין ספק שמדובר בבדיקה הטובה ביותר שיש אבל לא תמיד צריך טנק כדי להרוג זבוב וזה נכון לחלק גדול מהפרויקטים בעבודה היום יומית שלנו.

תגובות ללא פייסבוק