הגל הלבן

עברה שנה מאז שעברה שנה מאז שפתחתי את הבלוג הזה.
מה שאומר שאנחנו כבר שנתיים יושבים פה ומדברים על ממשקים.
אז קודם כל, מזל טוב.
ובתזמון מושלם, הצלחתי להניח את הידיים שלי (ותודה לנמרוד צוק) על אחת הפלטפורמות המדוברות בשנה האחרונה שמתיימרת להיות שינוי תפיסתי בכל הנוגע לצורת התקשורת והדיונים שלנו ברשת. החל מהמיילים, דרך הפורומים והבלוגים ועד למי יודע איפה.

אני מדבר כמובן על google wave.
או בשמו העברי שאני ממציא ברגע זה, גו-גל (goo-gal).
מי שלא יודע במה מדובר, מוזמן לצפות בסרטון ההדגמה הלא קצר של צוות הפיתוח.

ולמי שאין כוח לצפות בסרטון, אסביר בקצרה שמדובר בחזון של גוגל ליצור פלטפורמת דיונים ממוקדת שתאפשר שיח רב משתתפים באינטרנט החדש שלנו – קרי, לא רק טקסטים. קרי, לא רק במיקום אחד, אלא בשאיפה שהדיון יוכל לזוז מהמייל, לבלוג, לפורום ובעצם יהווה יישות בפני עצמו ללא כל קשר למיקום הפיזי שלו.

אוקי, אז בהתרגשות גדולה (אני כזה גיק לפעמים), אספר לכם את ההתרשמות הקטנה שלי מהרעיון הגדול שלהם.
רק לפני כן אציין מראש שזו התרשמות די ראשונית. וכן שמדובר בגרסה מאוד מוקדמת של המוצר שעדיין נמצאת בפיתוח ותהליכי חשיבה מצד גוגל.

נתחיל.
בכניסה הראשונה, המסך שלי נראה מאוד אימיילי. תיקיות, אנשי קשר, נושאים (הנקראים "גלים"). סוג של ג'ימייל משוכלל. סוג של אווטלוק מופשט.
השינוי העיקרי מורגש בכך שהגלים מכילים את המשתתפים שלהם ושכל גל מכיל בר כפתורים עמוס לעין.

בניגוד למיילים, הגלים אמורים לדרבן אותנו להזין יותר תוכן שכן הוא משתלב בצורה הרבה יותר חדה וטבעית בדיון.
אובייקטים מוכנסים ומשתלבים יפה על הגל ושלא כמו במכתב וורד רגיל, הם (כמעט ו)לא מוגבלים לשורות ולא יורדים או משתנים כשאנו כותבים או סתם יורדים שורה.

ישנם סוגים שונים של תוכן שבאים להקל עלינו ליצור דיונים. דוגמת הסקר, עליו יכול כל משתתף לענות מבלי ליצור תגובה מיוחדת.

עד כאן, אני יכול לציין לטובה את הממשק החלקלק בהחלט שמאפשר לפתוח גל, להגיב לו, לערוך אותו. פס הגלילה הקופצני שקיבל מראה מעט שונה (זה ממש מדליק. אם אתם גוררים אותו מעבר לגבול שלו, הוא ממשיך איתכם כרגיל עד שאתם עוזבים ואז הוא, כמו קפיץ קטן, מתנדנד בחזרה למקומו). הכל טוב ויפה. אבל לא מחדש והרשת כבר הוכיחה לנו שגימיקים שכאלה אפשריים ואפילו לא מעמיסים במיוחד על הממשק.

אז איפה הבעיה שלי?
ובכן, כשנכנסים לרעיון המרכזי לשמו נוצר הגו-גל, דיונים פורים בין מספר רב של משתתפים – כאן כבר העסק מתחיל להתבלבל.
קחו לדוגמא את הגל הבא:

שימו לב שבצד ימין כתוב 99 מתוך 109.
זה אומר שיש 99 תגובות חדשות מתוך 109 הודעות בסך הכל.
ושימו לב מה קורה בפנים:

שמונה משתתפים ועוד עשרים וחמישה נוספים.

שלושים ושלושה משתתפים! בדיון שאורכו כ-109 הודעות!
איך אפשר לקרוא את זה?!
אני לא רוצה לדמיין מה קורה כשאני נכנס לדיון שכזה באמצע שכולם כבר חוגגים. המצב שאני אוכל לעקוב אחרי כל מה שקרה הוא בלתי אפשרי לחלוטין.
גוגל, כמו גוגל, חשבו גם על זה והביאו לנו אפשרות לעשות REPLAY לכל הדיון. ממש כמו בוידיאו, נוכל להריץ שלב אחר שלב ולראות מה פה קורה פה.

פרקטי, זה לא.
כי אין מצב שאני הולך לשבת עכשיו ולראות שלב אחרי שלב 109 הודעות.
בייחוד לא כשזה לא 109, אלא 168. הגוגל סופר כל עריכה ושינוי מזערי שנעשה כשלב. אז אם מישהו מחק אות…זה שלב.

קשה. לא יעיל ובאמת שלא עוזר לנהל דיון מורכב שכזה.
אז נכון שרוב הדיונים אינם מגיעים לרמות תגובות שכאלו, אבל מאחר וחלק מהחזון הוא לקחת ולהדביק את הדיון בכל מקום אפשרי…זה אפשרי בהחלט.
וכשזה יקרה, זה לא יהיה נעים.
יכול להיות שהחזון לא הכי יעבוד כי מרוב שלכולם יש מה להגיד, אנחנו נסיים עם דיונים כאורך הגלות שאף אחד לא ירצה לקרוא, או שנחזור להמון דיונים קטנים בכל מיני מקומות שונים.
אין לי ספק שבתצורה החדשה הזאת, דיונים במייל יהיו יותר נעימים לעין. אבל האם זה באמת מצריך משהו מעבר לשיפור הממשק של ג'ימייל. האם זה ממש דורש לפצוח בפרויקט חדש ולצעוק אותו בקולי קולות? ימים יגידו.

עד שנדע האם החזון יתממש כמו שצריך, נאלץ לחכות כי נראה שיש לא מעט עבודה על הבסיס. את הפיצ'רים והגימיקים הם יודעים לעשות יופי, השאלה העיקרית היא איך הם יישמו את הסיבה העיקרית לשמה נוצר הגו-גל.

ומה דעתך בנושא?

ישנן 8 תגובות, הצטרף לדיון

  1. מאת א"הז:

    אז כנראה שאני לא הטיפוס הנכון לזה, כי אני לא מתחבר לפורומים…לדינמיות הזו שכולם כותבים ומשתפים…

  2. מאת אמיתי טויטו:

    ארז. תחשוב על הדיונים שלנו כשאנחנו מנסים לארגן מפגש…דווקא יכול להועיל במקרים כאלו.

  3. מאת נחיל:

    יש אפשרות לקבל הזמנה לגרסת הבטא של השירות?

  4. מאת אמיתי טויטו:

    לא. הם מאוד קמצנים עם זה בשלב הזה.

  5. מאת עומר:

    מעורר קנאה, אתה והקשרים שלך.
    ממה שראיתי בסרטון שלהם, אני חושב שאולי גוגל מתכוונים שבמקרה של דיון כל כך מסובך תחליט אתה אם בא לך בכלל לעבור על כל הדיון, או שמספיק לך לראות את הדברים האחרונים ופשוט ולהמשיך מהנקודה בה צירפו אותך.
    (ואם בחרת לראות את כל הדיון, אתה יכול לעשות PLAY ולתת להם להציג לך את זה לפי הסדר… לא?)

  6. מאת אמיתי טויטו:

    זה הכיוון שלהם.
    רק שלדעתי הוא לא עובד כמו שצריך בדיונים גדולים.

    אם בחרתי להיכנס לדיון באמצע, אני לא אבין כלום.
    אם בחרתי לצפות מההתחלה, ייקח לי מלא זמן להיכנס לעניינים.

  7. מאת קובי:

    אני לא מסכים עם הטענה שלך, בדיון גדול, בכל צורה שהוא מתנהל, כשיש מאה ומשהו תגובות את צריך לקרוא מאה ומשהו תגובות. אמרת שעדיף לנהל דיון גדול במייל אבל תחשוב כמה מייל מוגבל, את מקבל טקסט נטו משורשור טוב או רע תלוי בשירות המייל של המשתתפים ועוד יש את החתימה של כל אחד ולהעיר על משהו מתחילת הדיון זה סיוט. תחליף נוסף שקיים היום הוא פורומים אבל גם שם, זה מאוד מוגבל והמנשק בד"כ מעייף וטורדני.
    אני חושב שמה שחסר לכל גל זה אפשרות לתת פלוס או מינוס לכל תגובה. כך יהיה דגש להערות מועילות יותר.

    נ.ב.
    אהבתי את השם גו-גל =)

  8. מאת אמיתי טויטו:

    אהלן קובי.

    אני בכלל טוען שכשדיון מגיע לרמה ארוכה כל כך, אלו שנכנסים בסוף צריכים לקבל תקציר ענייני וזהו.
    משהו שיד מלאכותית עדיין לא מסוגלת לעשות לטעמי (אולי אם יאפשרו לדרג שורות מסויימות תוך כדי דיון וכשמשתתף מגיע בסוף, יראה רק אותן…או משהו בסגנון שהצעת).

    אני לא אומר שהמצב כיום הוא יעיל, אבל הפיתרון של גוגל מגיע מהפן הטכני ולא האנושי.
    תחשוב שמישהו נכנס לישיבה של שעתיים, חצי שעה לפני הסוף.
    מה יותר הגיוני, לספר לו כככל מה שקרה או להגיד בכמה שורות מה הוא הפסיד?
    הרי רוב הדיון הוא הצעות ורעיונות שרובם נפסלים.
    המצטרף צריך את השורה התחתונה.

תגובות ללא פייסבוק