התחלה חדשה

שנתיים ושלושה חודשים במונחי אינטרנט זה לא מעט זמן, ואחרי פרק הזמן הזה שעבר מאז שנכנסתי לנענע10 בהחלט השתנו הרבה מאוד דברים.
אני זוכר ש-nana10 היה עדיין אתר אפור-שחור, שלהורים שלנו עוד לא לא היה פייסבוק ואפליקציות סלולאריות היו בגדר רעיון מוזר.

למה אני מספר לכם את זה? ובכן, כי היום, אחרי שנתיים ושלושה חודשים, אני מסיים את תפקידי כארכיטקט הראשי של nana10.
יצא לי לעבוד על פרויקטים מרתקים ומאתגרים, עבדתי עם אנשים מדהימים והצלחתי למלא מעל ומעבר את הנעליים הגדולות שהוכנסתי אליהן.

הסיבות לעזיבתי רבות אך עיקרן היא תחושת מיצוי מספקת מצד אחר והרצון לאתגר את עצמי בתחומים שמעבר לאתר תוכן אחד.
אני יוצא לעצמאות ואנסה לפרוש כנפיים ולעוף שלא תחת חסותו של תאגיד זה או אחר :)

אז, ברשותכם, אציג את עצמי מחדש – נעים מאוד, אמיתי טויטו.
אני ארכיטקט ממשקים ואם אתם זקוקים לייעוץ או אפיון מקצועי של החזון שלכם - אל תהססו לפנות אלי.

מעבר לבלוג הזה, אתם יותר ממוזמנים להציץ בפורטפוליו היחסית חדש שלי ולהתרשם מיכולותי ונסיוני.

ועכשיו, תאחלו לי יפה בהצלחה :)

תזכורות קטנות: סיום הפרויקט

נתחיל בברכה – מזל טוב.
בדיוק לפני שנה, הבלוג חגג 3 שנים. מה שאומר שאנחנו בני 4 (עולים לטרום חובה! הידד!) ובמבט לשנה האחרונה היה פה ממש מעניין ואני מקווה שהשנה הקרובה תביא עימה אפילו יותר בשורות שיעשו את כולנו חכמים :)

ועכשיו, לפרויקט שלנו.
אני מודה שמה שהתחיל בתרועת חצוצרות גדולה, הסתיים בשקט יחסי.
מצד אחד, הכי טוב היה אם הייתי יכול לתת לכם קישור לחנות האפליקציות להוריד את התוצר הסופי. מצד שני, עבודה על פרויקט שכזה דורשת כוח אדם, משאבים דוגמת כסף וזמן כדי להתמקד רק בזה – ולצערי אני לא יכול להרשות לעצמי לעזוב את כל חיי בשביל משהו שכל מטרתו היא ללמד אתכם ואותי תהליך של יצירת מוצר משלב אפס, נכון?

על כן החלטתי לסיים את הפרויקט בסטטוס שישאיר לכם טעם של עוד, אבל עדיין יעזור לכם להבין את התהליך הראשוני שבונה חלומות.

אחרי שקפץ לנו הרעיון בשלב הראשון, והתחלנו לחקור את עולם התזכורות בשלב השני וגיבשנו את הרעיון לכדי מוצר מוצר בשלב השלישי, הגענו לשלב הרביעי שכולל תירשום נרחב של מסכי האפליקציה/משחק.

בשלב הזה אנחנו יושבים ומשרטטים מסך מסך, כפתור כפתור, דפים על גבי דפים עד שכל חלק באפליקציה מוגדר ומהודק היטב.
אני אישית מאוד אוהב לתרשם עם עיפרון ודף, זה מקל עלי לשבת בכל מקום שאבחר (בפארק, על חוף היום או סתם באיזה בית קפה) ועוזר לי לתרשם מבלי להיות מוגבל ונעול בתחומים דיגיטליים שעלולים להפריע לתהליך החשיבה.

זה חשוב, שכן  בשלב הזה אנחנו צריכים לתת למוח שלנו להתפרע כמה שאפשר ולהיות הכי יצירתי.

אל תדאגו אם אין לכם כישרון ציור (וכפי שהסקיצות מוכיחות, גם אני לא בדיוק יודע למתוח קו ישר). אחרי שיש לכם את כל המסכים, אתם תשבו מולם, תנתחו אותם, תעשו סימולציות (אולי אפילו מול אנשים אחרים) ושוב תקחו דפים ריקים ותמלאו אותם במסכים חדשים שחשבתם עליהם או תהליכים שונים ממה שהגדרתם בהתחלה.

הנחת כל התרשימים זה לצד זה תעזור לכם לראות את התמונה הכללית והעובדה שהם מתורשמים בקלילות, עוזרת לכם להימנע מהיקשרות אליהם. תוכלו בקלות להחליט שמסך לא עובד טוב ופשוט לזרוק אותו לפח ולתכנן משהו חדש – זה מאוד חשוב כי מרגע שנקשרים למשהו בממשק, קשה לוותר עליו אפילו אם הוא לא נכון לפרויקט.

אחרי שנסגרתם על כל המסכים והתהליכים והכפתורים והטאבים והשד יודע מה עוד, זה השלב לשבת מול המחשב ולתרגם אותם לשרטוטים מדוייקים.

אני אישית עובד עם פאוור-פוינט. הרבה גבות אמורות להיות מורמות עכשיו שכן יש לא מעט כלים משוכללים בחוץ.
אני לא אוהב את הכלים המשוכללים. ניסיתי, מרוב שיכלולים לא רואים את הממשק ובסופו של דבר אני מוצא עצמי מבזבז יותר זמן על הפירוטכניקה מאשר על האפיון עצמו. בזבוז זמן עבורי.

מה גם שתוכנות שמספקות קומפוננטות מוכנות מגבילות לי את הדמיון ובסוף אני ננעל על כלים שיוצרי התוכנה הגדירו, רק כי זה קל יותר.
שימוש בפאוורפוינט דינו כדין תוכנת איור – ריבועים, עיגולים וקווים שאיתם אני בונה כל מה שאני רוצה.

אבל זה רק אני ואתם צריכים לעבוד עם מה שטוב לכם בלבד.

שימו לב – למרות שהגדרתי את תהליך השרטוט על הנייר כתהליך החשיבה, גם השכפול למחשב מביא עימו בשורות חדשות ואל תפחדו לעשות שינויים גם כשאתם יושבים מולו. אחרי שהתפרעתם על הנייר, המחשב יכול להחזיר אתכם לקרקע המציאות.
חוץ מזה, בגלל אתם מעתיקים למחשב את כל הממשק, אתם גם בעצם עוברים עליו שוב פעם, מה שגורר לעיתים חשיבה מחודשת ועוד שינויים ותוספות הן בלתי נמנעות.

זהו.
מרגע שיש לכם מסמך מפורט על כל מסכיו והסבריו – זה הזמן לקחת אותו הלאה לעיצוב.
אתם יכולים לקרוא את הפוסט סולם ההשקה כדי להבין עוד על המשך תהליך בניית המוצר.

אני מאוד מקווה שסדרת הפוסטים האחרונה לימדה אתכם קצת יותר על תהליך אפיון של מוצרים חדשים.

אם יש לכם שאלות, אשמח לענות.
אתם יותר ממוזמנים לעקוב אחרי בטוויטרהטוויטר שלי.

שנה חמישית טובה שתהיה לנו :)

תזכורות קטנות: גיבוש הרעיון

בטור הקודם ננעלתי על הרעיון הנפלא שיהפוך את מטלת הזיכרון שלנו למשחק כיפי.

הקונספט של הפיכת זיכרון לאתגר ריתק אותי ומהר מאוד מצאתי עצמי מסתובב עם עצמי בחדר (מעגלי החשיבה שלי, כך אני קורא להם) ונרגש להבין שיש לי פיצוח למשחק כיפי שישלב כמה מהרעיונות שלכם לכדי קונספט אחד.

שימו לב, זהו שלב חשוב מאוד בפרויקט – השלב שהחזון המעורפל מתחיל לקבל צורה אמיתית ומגובשת.

ניסיתי לחשוב על רעיון המזכירה שתלמד את מה שאני עושה ותדע מתי להזכיר לי מה (ותודה לנעם נתיב על הרעיון), על השילוב החברתי של התזכורות, על כמה שתזכורות על בסיס זמן, ואפילו מקום הן די חסרות יעילות כשמדובר בתזכורות נורא קטנות.
אייל רופא הגיב בטור הקודם, ובצדק, שכל הרעיון הוא להוריד את הנטל מהזיכרון, משחק עלול להעמיס אפילו יותר.

ואז הגיע הרעיון…

הבסיס של האפליקציה ברור לכולנו. המשתמש נכנס ומזין לתוכה מטלה קטנה שהוא צריך לבצע.
תתארו לכם שמכאן, הוא מקבל במתנה צבא של מזכירות יפות תואר שכל מטרתן בחיים היא להזכיר לו את המטלות האלו.
הוא לא יאלץ לזכור כלום, כי המזכירות יעשו זאת בשמחה עבורו תמורת תשלום סמלי. זה הרי מה שמזכירות עושות בחיים האמיתיים.

עכשיו, החליפו את המזכירות האלו בחברים שלכם. ובמקום תשלום, נבטיח להם ניקוד ויוקרה.

הקונספט הוא שהמשתמשים יוכלו בכל עת לראות את התזכורות שהחברים שלהם הזינו (אל תדבר איתי על פרטיות, אין שום דבר רגיש ב"צריך לקנות כבל טעינה לסלולארי כשאני מגיע לקניון") ובעצם ינכסו אותם לעצמם.

כל תזכורת היא עולם עם חוקים מוגדרים (טווח זמן, טווח מיקום. אחד מהם או שניהם ביחד)  וכאשר חבר מזכיר לחבר אחר במסגרת החוקים, הוא זוכה בניקוד.
אם הוא היה הראשון שהזכיר, הוא זוכה במדלייה על ראשוניות, אם הוא  הזכיר עם עוד הרבה, הוא זוכה במדליית התזכורת הפופולארית.
החבר שקיבל תזכורת, יוכל להחליט מי מהחברים שהזכירו יקבל עוד נקודה אחת (חסרת משמעות פרקטית, אבל מרגשת כי יש בה אלמנט של הפתעה וכבוד).

יהיה אפשר אפילו, דרך האפליקציה, להסתנכרן לחשבונות הטוויטר, פייסבוק ופורסקוור של החברים ובכך "לעקוב" אחרי מה שהם עושים כדי שאם נראה ציוץ שאומר "נוסע לסופר", נוכל מיד להחזיר לו "אל תשכח את החלב דל השומן שאשתך ביקשה!" ואם עשינו את זה במסגרת הזמן והמיקום שהמשתמש הגדיר, זכינו בניקוד!

משתמש יוכל להגדיר מראש כמה התזכורת שלו שווה ("אתן לכם 30 מהנקודות שלי תמורת זאת שתגידו לי לקנות פרחים לחמותי").

וזה הרעיון בכללי. אתם לא תזכרו, החברים שלכם יזכרו, והם יעשו זאת בשמחה.
יש עוד המון המון פינות שאפשר וצריך להיכנס (מה קורה אם משתמש לא הזכיר במסגרת החוקים? איך מונעים קומבינות בין משתמשים? האם משתמש יאבד נקודות אם לא שיחק במשך זמן מה? וכו' וכו' – כל אלו שאלות שחייבות להישאל כדי שהמשחק יהיה ברור ומהנה ככל שניתן). אבל לצערי קצרה היריעה מלפרטן כאן. אני מאמין שהן ייענו בהמשך הדרך.

ולאלו מכם שעלולים לשאול "למה לכל הרוחות שהחברים שלי ירצו לזכור בשבילי דברים" אענה בפשטות: זה משחק. ואנשים עושים דברים מוזרים כשהם יודעים שזה במסגרת משחק ושהם יכולים לנצח או להפסיד (10 אנשים רודפים אחרי כדור במגרש עירוני ביום שישי אחה"צ, למה שיעשו את זה?).

ובכל מקרה, אני מזכיר שהרעיון בפרויקט הזה הוא לא ליצור מוצר שיימכר במליונים, אלא פשוט לעבור תהליך יצירה משלב אפס ועד לשלב המימוש הסופי.
אני מקווה שעד כה אתם לומדים ונהנים כמוני :)

בשלב הבא, אני מקווה להביא לכם שרטוטים ותרשימים של המשחק.

לעדכונים של עד הפוסט הבא – אתם מוזמנים לעקוב אחרי בטוויטר.

וכן המייל שלי פתוח לכל מה שלא מתאים לתגובות.